היסטוריה

הקמת מפעל מלח בארץ ישראל

הרוח החיה שעמדה מאחורי הקמתו של מפעל המלח בעתלית, היה מרדכי סורדין שעלה לארץ בשנת 1919 מרוסיה, שם ניהל מפעל מלח והיה נחוש להקים מפעל דומה בארץ ישראל. שותפו להקמת הפרויקט היה ישראל קסל שהיה בעל השכלה טכנית – וידידו האישי של פנחס רוטנברג, "הזקן מנהריים".

האישור העקרוני ל"זיכיון להפקת מלח שולחני ממי-ים בעתלית" ניתן באוקטובר 1921. במכתב שנשלח מרחוב דאונינג שבלונדון, כתב מר שוקבורו, עוזרו של צ'רצ'יל: "מבחינת לונדון העניין מאושר ועתה האישור כפוף לנציב העליון הרברט סמואל".

בדין וחשבון, עליו חתום קסל, שנערך לקראת האסיפה המייסדת של בעלי המניות, דווח שחברת המלח בארץ ישראל נרשמה בבית-המשפט ב-13 באוגוסט 1922 בעבור 40 אלף לירות מצריות (המטבע שהיה נהוג בארץ באותן שנים). עוד צוין בדו"ח, כי יק"א (החברה היהודית להתיישבות) קיבלה מהממשלה הבריטית את האדמות עליהן יוקם המפעל, בהסכם חכירה ל- 99 שנים, ותמסור את זכויותיה בקרקע לחברה.

הסכם נוסף שנחתם בין החברה לממשלה, הסדיר את מחויבות החברה לספק מלח לממשלה במשך 3 שנים, במחיר של 265 גרוש מצרי לטון. העובד הראשון של החברה היה דב ברל הופמן, שחסך לסורדין את הצורך בהמתנה למכונות והציע לו להתחיל מיידית בעבודה בעזרת חומרי נפץ שהיו ברשותו.

בין החברה ליק"א נחתם הסכם נלווה, בו מתחייבת החברה לספק את צורכיהם של הפועלים במפעל, לרבות חדר אוכל, טיפול רפואי, חינוך וכדומה. וכך לאחר חמישה חודשי עבודה, הוכשרה בעתלית קרקע בשטח 850 דונם. אל הקרקע הוזרמו מי ים, ובכך החל תהליך אידוי המים. בקיץ 1924 נאסף היבול הראשון של המפעל שהניב יותר משני טון מלח.

במשך עשרים שנותיו הראשונות התבסס הייצור במפעל על עבודת כפיים עם מיכון מינימאלי. משאבת המים הופעלה באופן מכני על-ידי העובדים וכך גם איסוף המלח, שהתבצע על- ידי העמסתו על מריצות עץ והובלת המריצות מתחתית הבריכות לערימת המלח.

עם השנים גדל מספר העובדים בקצב מרשים, ממאתיים עובדים בשנות העשרים לכדי חמש מאות בסוף שנות הארבעים. גם תפוקת המלח גדלה ועמדה על כ- 6,000 טון.

במקביל, הוכנסו לשימוש מכונות חשמליות וצומצם הצורך בידיים עובדות.

ב- 1957 נרכש המפעל ע"י משפחות דנקנר וג'יניאו שהפכו אותו למפעל מודרני יותר: הוקמו בריכות חדשות, נסללו דרכי גישה לרכב בין הבריכות והוכנס ציוד מכני לאיסוף המלח שקיצר משמעותית את תקופת האיסוף.

בשנת 1971 נכנסה חברת המלח לשותפות עם גורמים פלסטיניים וישראליים לחידוש העבודה של מפעל האשלג הירדני שנמצא בקליה, שמצפון לים המלח. באתר זה הופק מלח גולמי בלבד בשיטת האידוי הסולרי תוך הזרמת המים לבריכות השיקוע ומשם בגרביטציה חזרה לים המלח.

הקמת המפעל באילת

בשנת 1976 הוקם מפעל המלח באילת. התשתית להקמת המפעל החלה במהלך השנים 1959-1954 בהן  בוצעו סקרים מטאורולוגיים וטופוגרפיים של האזור, ונאספו נתונים שסייעו רבות להקמתו של  המפעל בהמשך.

הבריכות של המפעל החדש השתרעו על כ- 560 דונם והוקמו על מלחת אילת צפונית לשדה התעופה. תחנת שאיבת מי הים נבנתה סמוך לנמל אילת ולאזור מתקני התפלת מי הים הישנים (מפעל זרחין וחברת החשמל). בשנים אלו החלה החברה להפיק מלח באופן טבעי ממימיו הצלולים של הים האדום ועיקר היצור עבר מעתלית לאילת.   כמו כן לראשונה, החלה החברה בפיתוח ושיווק משפחות מלחים לשימושים השונים: מלח שולחן לשימוש ביתי ומלח גבישי לתעשיות השונות.

עם השנים נוספו למפעל מערכי עיבוד וייבוש חדשים, מה ששיפר את איכות המלח והעמיד אותו בסטנדרטים גבוהים אף יותר מהנדרשים בארץ ובעולם. בנוסף, הכשיר המפעל שטחים לבריכות אידוי נוספות באזור עין עברונה ותפוקת המלח הכפילה עצמה מ-80 אלף טון בשנה לכ- 160 אלף טון.
ב-1992 מונפקת החברה תחת השם "תעשיות מלח לישראל בע"מ" בבורסה בתל אביב והופכת לציבורית.

בשנת 1997 החל באילת שיתוף פעולה בין המפעל למתקן ההתפלה של מקורות. על פי ההסכם חברת המלח שואבת עבור המתקן את המים מהמפרץ,  קולטת ממתקן ההתפלה את רכז התמלחת ומזרימה אותו לצד מי הים הנשאבים לתוך מערכת בריכות האידוי. בכך, נחסכות העלויות וההשלכות הסביבתיות של הקמת תחנת שאיבה נוספת ושל ההתפלה באגן המפרץ. שיתוף הפעולה הפורה, מאפשר שאיבה יעילה יותר, מעלה את ריכוז המליחות במים (המשמשים לייצור המלח כבר בתחילת תהליך האידוי), ובכך מקצר את משך הבשלת המלח.

בשנת 2007 נרכשה החברה על ידי אריסון השקעות בע"מ מקבוצת אריסון. שנה לאחר מכן הופרטה החברה ומאוחר יותר שינתה את שמה לשמה הנוכחי – "מלח הארץ אילת בע"מ".

כיום, "מלח הארץ" הינה חברת המלח המובילה בישראל, הפועלת גם בשוק הבינלאומי עם יצוא ליותר מ-20 מדינות ומגוון מוצרים עשיר, איכותי ומתקדם. בין פיתוחיה החדשניים ניתן למצוא מוצרים קולינריים ובריאותיים דוגמת מלח מופחת נתרן, מלח מועשר ביוד ו-SALT N' EASY – מלח ים ותבלינים לצלייה בתנור.

שימור המרקם הביולוגי בבריכות המלח

מאז ומתמיד….שימשו בריכות המלח בעתלית כבית גידול למגוון עופות רב, שאימצו את האתר כבית קבע לקינון ורבייה. בשנת 2010 החלה חברת מלח הארץ יחד עם ארגונים סביבתיים, בפרויקט שיקום ושימור אוכלוסיות הציפורים. סמוך לחוף הים נבנתה פינת חמד שאפשרה התפתחות מערכת אקולוגית ייחודית, בה לעופות הניזונים מהים קיימת אפשרות לקנן בבריכות המלח הסגורות לגישת אדם. בזכות פרויקט השימור, תוך שלוש שנים  עלה מספרם של העופות המקננים בשטח באופן משמעותי והביא לחזרתם של מיני עופות נדירים כדוגמת השחפיות הגמדיות, שהתרחקו בעבר בעקבות הפרעות אדם ובע"ח טורפים. מגוון המינים הופך את בריכות המלח לאתר בעל חשיבות עליונה ברמה לאומית ובינלאומית לציפורים, ולאתר ביקור חשוב לצפרים.

הקמת מרכז מבקרים

בשנת 2014 נפתח בעתלית מרכז המבקרים של חברת מלח הארץ. מרכז המבקרים מגולל את סיפור תולדות המפעל שהוא חלק מהסיפור והחזון הציוני בארץ ישראל. במרכז המבקרים החדש נחשף הקהל לחשיבותו ההיסטורית של המלח וכן זוכה להכיר באופן חוויתי את תכונותיו הייחודיות של המלח מהיבטים רבים.