מלח מועשר ביוד
שאלות ותשובות
שמעתי שיוד משמש לרפואה,
מה ההבדל בינו לבין היוד במלח המועשר ביוד?
יוד משמש את עולם הרפואה לחיטוי פצעים (למשל פולידין או פובידון), כחומר ניגוד לצורך בדיקות שונות, כחומר גלם לטיפול בבלוטת התריס.
היוד המשמש את ה"מלח מועשר ביוד" של 'מלח הארץ' הינו תרכבות מלח מסוג אשלגן-יודאט (KIO3) הנהוגה בשימוש במגוון רחב של מדינות והינה בטוחה לשימוש על פי ארגון הבריאות העולמי.
כיצד ההמלצה לצרוך מלח מועשר ביוד מסתדרת עם ההמלצות להפחתת מלח?
ארגון הבריאות העולמי ממליץ על כפית מלח ליום. 5-6 גרם. וכן על החלפת מלח שולחני במלח מועשר ביוד, מבלי להגדיל את הכמות.
מה הכמויות המומלצות לצריכת יוד?
חצי כפית מלח מועשר ביוד (כ-2.5 גרמים) מכילה כ-75 מק"ג יוד ויכולה להיות בסיס לצריכת יוד יומית בריאה. מעבר לכך יוד נמצא בעיקר באצות, דגי ים, ביצים וחלב ניגר שיכולים להשלים את כמות היוד המומלצת. כמות צריכת היוד היומית המומלצת לפי המלצת משרד הבריאות:
קבוצה
(לפי גיל ו/או מגדר)
קצובה יומית*
מ״ג
ילדים (1-8 שנים)
90
ילדים / נערים (9-16 שנים)
120
מבוגרים
150
נשים הרות
220
נשים מניקות
290
*למידע נוסף בנושא יוד באתר משרד הבריאות – לחץ כאן
מה הסיכון בצריכת יוד מופרזת?
צריכת יוד מופרזת עלולה לפגוע בבלוטת התריס. עם זאת, עודף יוד בתזונה נדיר מאוד בישראל. הכמות הגבוהה ביותר שצרך אדם ישראלי בודד הייתה כ-300 מק"ג ליום (פחות משליש מהטווח העליון לאדם בוגר – 1,100 מק"ג ליום). על מנת להגיע לצריכה מופרזת על אדם בוגר לצרוך כמות בלתי סבירה של מעל 7 (!!) כפיות מלח מועשר ביוד ליום.
האם היוד שנמצא במלח "הולך לאיבוד" במהלך בישול או אפייה?
לפי בדיקות שבוצעו ע"י מומחים בתחום נמצא כי רוב היוד שבמלח המועשר באשלגן-יודאט (כמו המלח מועשר ביוד של 'מלח הארץ') נותר במזון במהלך האפייה והבישול. מלח מועשר באשלגןיודאט יציב באקלים חם ולח. במהלך אפייה ובישול עלול להיגרם הפסד של כעשירית בלבד מכמות היוד במלח זה.
יש לי בבית מלח ים. הוא לא עשיר ביוד באופן טבעי?
לא. למרות שמי הים מכילים יוד, המלח המתקבל מהם מכיל כמויות יוד נמוכות מאוד, כי רובו המוחלט של היוד מסולק בתהליך ההפקה של המלח. תכולת היוד במלח ים זניחה והינה לרוב פחות מ – 0.01 מק"ג ב-1 גרם – כמות שאינה מתאימה לכמות היוד המומלצת בתזונה.
סיפרו לי שיש לי "אלרגיה ליוד". אז אסור לי לאכול מזון עם יוד?
"אלרגיה ליוד" היא מיתוס רפואי שגוי. על פי בדיקות ומחקרים עדכניים, היוד אינו גורם לתגובה אלרגית בגוף. אלרגיה למזון היא נדירה ועלולה להתפתח עקב חשיפה לרכיבי חלבון במזונות מסויימים כגון חלב פרה, אגוזים, בוטנים, ביצים, דגים וסויה. כמו עוד מעל ל-20 יסודות קורט, היוד נמצא בגוף ואינו מעורר תגובת יתר חיסונית ולכן אינו גורם לאלרגיה. וכמוהו גם היוד הנקלט בגוף לאחר צריכת מלח המועשר באשלגן-יודאט (כמו המלח מועשר ביוד של 'מלח הארץ'). לעתים משתמשים בבדיקות רפואיות ביוד (כחלק מתמיסה לשתייה או להזרקה) כחומר ניגוד שתפקידו לצבוע את האיברים ולשפר את יכולת הניתוח של הבדיקה. ככל שמתעוררים תסמינים או תופעות לוואי לאחר החשיפה, הם נובעים כנראה מצמיגות חומרי הניגוד ולא כתוצאה מהחשיפה ליוד.