בריכות המלח – גן עדן לעופות מים

אזור הבריכות בעתלית הוא כמעין שמורת טבע, אי ירוק המארח מינים רבים של עופות מים, שאימצו את הבריכות כמקום קבע לקינון ורבייה. גם תהליך הפקת המלח בבריכות הוא טבעי ומבוסס על אנרגיית שמש ורוח, וכך שומרת מלח הארץ על הסביבה, משתמשת בעושר המינרלים הטבעיים של הים ומייצרת מלח ישראלי איכותי המבוקש ברחבי העולם.

בריכות המלח של מלח הארץ חיוניות לקיום מגוון עשיר של עופות מים, מלח הארץ מקיימת פעילות שמגינה על עופות המים ומאפשרת להם לשגשג.

בריכות המלח, בעתלית ובאילת, הן אתרי טבע וצפרות חשובים ומרשימים. הבריכות חיוניות עבור מגוון יוצא דופן של עופות נודדים ועופות קבע, ובעיקר עופות המקננים בהן ומשמשות בית גידול למגוון עופות מים כמו שחפיות, חופמאים, פלמינגו ועוד. בריכות המלח הן מקום הקינון העיקרי, ולעתים הבלעדי בישראל, שבו מצליחים עופות אלה להתרבות.

 

בריכות המלח הן בריכות של חברת מלח הארץ, שנכרו לשם ייצור מלח למאכל. מלח הארץ דוגלת הלכה למעשה במושג קיימות, ופועלת לשמירה על האיזון בין צורכי התעשייה וייצור המלח ובין הצרכים של מגוון עופות המים השוהים בבריכות המלח לאורך כל השנה. חברת מלח הארץ פועלת למען שמירה על ביטחון ושגשוג עופות המים בבריכות המלח, למען הטבע ולמען האדם.

 

אזור הבריכות בעתלית הוא כמעין שמורת טבע, אי ירוק המארח מינים רבים של עופות מים, שאימצו את הבריכות כמקום קבע לקינון ורבייה. גם תהליך הפקת המלח בבריכות הוא טבעי ומבוסס על אנרגיית שמש ורוח, וכך שומרת מלח הארץ על הסביבה, משתמשת בעושר המינרלים הטבעיים של הים ומייצרת מלח ישראלי איכותי המבוקש ברחבי העולם.

 

בניית אי לשחפיות בלב בריכות המלח בעתלית טרקטורים ומשאיות בפעולה. (תמונה: יוסי אשבל)

 

 

פונדק דרכים לציפורים נודדות

המבנה של בריכות המלח מאפשר יצירת מערכת אקולוגית ייחודית. מי ים מוזרמים לעבר בריכות רדודות שבהן מתאדים המים, ועוברים מבריכה לבריכה דרך מערכת סכרים. בתהליך זה נוצרו בריכות עם ריכוזי מלח שונים, המאפשרות קיומה של מערכת אקולוגית עם שרשרת מזון ייחודית. בריכות בעלות אחוזי מליחות מתאימים הן בית גידול נוח לפלנקטון לסוגיו, הנמצא בבסיס שרשרת המזון.

 

אצות וחסרי חוליות זעירים כגון סרטני ארטמיה מתפתחים בהמוניהם בחלק מבריכות המלח, ומשמשים מזון בעבור להקות פלמינגו, ברווזי בר ודגים. בבריכות המלח חי דג המכונה נאוית המלחות. נחיליו, המצטופפים לעתים במים הרדודים, הם טרף קל לכל העופות אוכלי הדגים כמו שחפיות, לבניות, שחפים ועוד.

 

 

פתוח כל עונות השנה

אוכלוסיית העופות בבריכות המלח משתנה בהתאם לעונות השנה. השינוי נראה היטב הן בכמות והן במגוון המינים. בעונות הנדידה, כאשר מינים רבים חולפים בסתיו בדרכם לאפריקה ובאביב בחזרה אל אזורי הקינון באירופה, נצפה ערב רב של מיני חופמאים נודדים, המצטרפים לאוכלוסיית העופות המקומית הקבועה של בריכות המלח. המרחב מתמלא בצלילי שריקות מלודיות של ביצניות נודדות, חופמי צווארון, מיני חופיות ומינים נוספים, כמה מהם נדירים מאוד בישראל, כמו שחייניות צרות מקור, חרמשיות ועוד.

 

בקבוצות קטנות ובלהקות גדולות מצטופפים חופמאים, חופיות בעלות רגליים קצרות, המסתפקות בחיפוש מזון בשולי המים ובבוץ, ומינים אחרים בעלי רגליים ארוכות כמו ביצניות המלקטות מזון מהמים העמוקים יותר. כל מין מוצא את מקומו בהתאם לאורך רגליו ולאורך וצורת המקור. בעונת הנדידה מגיעים סוגים נוספים כמו מירומיות, שחפים צרי מקור והמוני נחליאלים צהובים. גם פיפיונים נראים משוטטים בין סוללות העפר ומדלגים בין גושי המלח בעקבות זבובים וחרקים מעופפים.

 

קצרה היריעה מלמנות את כל המינים שבריכות המלח משמשות להם מלון דרכים חשוב. רבים מהנודדים ימשיכו בדרכם לאחר שנחו והצטיידו בעתודות אנרגיה להמשך המסע, מתוך תפריט המזון שבריכות המלח מציעות.

 

מושבת הקינון של השחפיות: יחד בשכנות טובה, שחפיות ים עם שחפיות גמדיות אימצו את האי שנבנה עבורן והן מקננות בגומת קרקע. (תמונה: יוסי אשבל)

 

פלמינגו לעת חורף

בחורף אפשר להתרשם מתצפית במינים המקומיים והחורפיים, ובראשם הגדולים והבולטים ביותר, הלוא הם עופות הפלמינגו. בבריכות המלח בעתלית אפשר לפגוש עשרות פלמינגו, ולעתים יותר ממאה פרטים, ובאילת מספרם מגיע למאות. באוגוסט 2017 מספרם הגיע לכמעט אלפיים פריטים.

 

מקור השם פלמינגו הוא בשפה הפורטוגזית ופירושו להבה יוקדת. ואכן, כשהפלמינגו פורשים את כנפיהם במעוף נחשפות נוצות הכנף הגדולות הלוהטות בצבעי ורוד ואדום עז. הצבע הוורוד של נוצות הפלמינגו מתקבל מפיגמנט המצוי במזון שהוא אוכל, ושאותו הוא מסנן במקורו, כמו למשל סרטני הארטמיה. בשנים האחרונות רבים מהפלמינגו באילת נשארים כל השנה, אם כי הם אינם מקננים שם.

 

הודות למזון העשיר בהן והודות לסביבת הבריכות המוגנת, שכה חיונית להישרדותם. בבריכות המלח באילת נותרים גם בקיץ כמה מאות פלמינגו, שאינם מקננים. (תמונה: יוסי אשבל)

 

עופות נודדים ועופות קבע 

נוסף לפלמינגו המרהיבים, שוהים בבריכות המלח בחורף עופות יציבים הקבועים במקום כל עונות השנה כמו למשל סיקסקים ותמירונים. אליהם מצטרפים מיני חופמאים נודדים אחרים החורפים בארץ, כמו לימוזות, סייפנים, ביצניות וגם שחפי אגמים, שחפים צרי מקור, שחפים ארמנים ועוד.

 

אוכלוסייה גדולה למדי של תמירונים מונה כשמונים זוגות בבריכות אילת ועוד כארבעים בבריכות עתלית. לעתים מצטרפים למקננים בבריכות עתלית גם זוגות יחידים או בודדים של סיפנים שקינונם אקראי ונדיר בארץ. בשנים מסוימות גם שחפים צהובי רגל מקננים בעתלית וקניהם מוצנעים בסבך הצמחייה באיים בשטח בריכות המלח.

 

בבריכות המלח באילת מקננת האוכלוסייה היחידה בארץ של חופמי אלכסנדרי. כעשרים זוגות מקננים על הקרקע בשולי המים ועל סוללות העפר שבין הבריכות. זו אוכלוסייה שורדת שנותרה בישראל מתוך עשרות זוגות שקיננו במחצית המאה הקודמת בחופי הים התיכון, סביב כל שפכי הנחלים לים.

 

ציפור חול - עופות המים

ארנריה אדמונית מתרוצצת בחוף, הופכת אבנים בעזרת מקורה המחודד והיתדי, כדי לגלות תחתם סרטנים וחרקים. (תמונה: יוסי אשבל)

 

 

איי הקינון של השחפיות

שלהי האביב וחודשי הקיץ, מחודש מרץ עד יולי, הם עת הקינון והדגירה של העופות היציבים והנודדים בבריכות המלח. זו תקופה מכרעת, שבה מתגלה חשיבותן של בריכות המלח כאתר קינון וכסביבת חיים ייחודית בארץ.

 

בריכות המלח חשובות במיוחד עבור משאבי טבע משמעותיים כמו שחפיות גמדיות, שאוכלוסייתן המקננת נתונה בסכנת הכחדה בישראל. כ-250 זוגות של שחפיות גמדיות, החוזרות כל שנה בנדידתן מאפריקה, מאמצות שנים רבות את בריכות המלח בעתלית כאתר קינון עיקרי וכמעט בלעדי בארץ.

 

בעבר הרחוק, זוגות בודדים של שחפיות גמדיות קיננו ככל הנראה לאורך החוף. בשנות החמישים התגלו כעשרים זוגות שקיננו על שרטון חול בביצות החולה, אולם מאז הייבוש הן נעלמו משם. בבריכות המלח בעתלית החלו לקנן בין 8 ל-14 זוגות בראשית שנות השבעים של המאה העשרים ומאז צמחה המושבה והגיעה לגודלה הנוכחי.

 

עם השחפיות הגמדיות מקננות בעתלית כ-550 זוגות של שחפיות ים. גם הן נודדות בסתיו דרומה אל אפריקה ובאביב הן חוזרות לקנן בארץ. ריכוזן בבריכות המלח בעתלית הוא הגדול ביותר בישראל. כ-75 אחוזי מהזוגות המקננים בארץ, מקננים בעתלית. בשיא העונה, מושבת השחפיות המעורבת שוקקת חיים.

 

עבור מאות שחפיות המגיעות בנדידת האביב בנתה חברת מלח ארץ בלב הבריכות איי קינון. מאות שחפיות ים ושחפיות גמדיות, שעמדו בעבר בסכנת הכחדה, משגשגות ומוגנות כיום בבריכות המלח, וזאת גם הודות להגנה מפני טורפים הניתנת להן באיים המלאכותיים שנבנו עבורן. איי קינון נוספים הוקמו בשנים האחרונות בשטחי מפעל המלח, בעזרת צוות היגוי ששילב צפרים מקומיים ואת אנשי החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים.

 

 

 

האדם למען הטבע

לבריכות המלח באילת ובעתלית חשיבות רבה, כסביבת חיים חיונית עבור אוכלוסיית השחפיות למיניהן, החופמאים, עופות הפלמינגו וכל הנודדים. חברת מלח הארץ מעודדת מחקרים בשטח ומסייעת להם, יוזמת סיורים לילדי גנים ותלמידי בתי הספר, ומשלבת פעילויות צפרות וטבע עם ארגונים ירוקים כחלק משגרת העבודה השוטפת.

 

מלח הארץ, בשיתוף החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע, מבקשות לשמר את שכיות החמדה של הנוף והטבע בישראל.

 

יוסי אשבול.