חיוניות המלח בגוף האדם

מלח הוא תרכובת טבעית המורכבת משני מינרלים – כלור ונתרן – ומכאן שמה המדעי נתרן כלורי (NaCl). הנתרן הוא מינרל חיוני לגופינו, שכן הוא מסייע בשמירה על מאזן הנוזלים בגוף ומשפיע על לחץ הדם שלנו. הוא מאזן ומבקר את רמת החומציות של גופנו, מסייע בהולכה עצבית ובהתכווצות שרירים – כלומר מאפשר פעילות תקינה של מערכת העצבים והשרירים – ומשתתף בקליטת גלוקוז במעי.  במלים אחרות, גוף האדם אינו יכול להתקיים או לתפקד ללא מלח.

על אף חיוניותו, גופינו אינו יודע לייצר נתרן, כך שהמזון שאנו אוכלים הוא שמבטיח שנקבל את כמות הנתרן היומית הנדרשת. כמות זו תלויה בגורמים רבים ומשתנה מאדם לאדם. כך למשל, אדם שעובד עבודה פיזית בתנאי חום ויובש, או אדם שעוסק בפעילות גופנית קבועה, עלול לאבד כמויות משמעותיות של נתרן דרך הזיעה ולכן, להבדיל מאדם שאינו פעיל, הוא נדרש להשלים את החוסרים ולצרוך כמויות גדולות יותר של מלח לפני, במהלך ואחרי הפעילות הגופנית.

כשהגוף מאבד מלח, עלול להיגרם מצב של מחסור בנתרן (היפונתרמיה), שתסמיניו הם חולשה, עוויתות ובמקרים קיצוניים, אף מוות, אולם תופעה זו היא נדירה בקרב אנשים בריאים ולרוב קשורה באיבוד נוזלים. מנגד, גם צריכה עודפת של נתרן, הנפוצה בתזונה המערבית, בעיקר במזון מתועש ומעובד, אינה מומלצת לאורך זמן ונמצאה קשורה לכמה מחלות כרוניות (בעיקר ליתר לחץ דם). לפיכך, ארגון הבריאות העולמי ממליץ לאוכלוסייה הבריאה לצמצם את צריכת הנתרן ולבחור בתזונה היומית מזונות הדלים במינרל זה – כלומר לצרוך פחות מאכלים מוכנים ומעובדים ויותר מאכלים טבעיים וביתיים. הארגון ממליץ על צריכה של עד  5 גרם מלח (2 גרם נתרן) ליום עבור אנשים מבוגרים. הכנת מאכלים ותבשילים בבית והמלחתם בעצמנו, מאפשרת שליטה על צריכת המלח.